מתחרטת שאני אמא – שינוי מיקום! שימו לב:

מתחרטת שאני אמא

מתחרטת שאני אמא

הולדת ילדים/ות (וגם אימוץ ילדות/ים), ככל מעשה בחיים, עשויה לעורר רגשות מגוונים – כולל חרטה. נשמע מהפכני? נכון, אבל זה רק מפני שהתרבות המזעזעת שלנו מחייבת להדחיק ולהכחיש רגשות כאלה, ומציבה את הולדת הילדים/ות כמעשה שמשום מה נמצא מחוץ לטווח החרטה. אך לא לאורך זמן! אורנה דונת, מחברת הספר "ממני והלאה: הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל" וכותבת המחקר פותח האופקים אודות נשים שהתחרטו על כך שהפכו לאימהוֹת, תבוא לשוחח עמנו ולסמן שבילים נסתרים על מפת הרגשות המותרים לנשים בארץ.

יום שני, 22.12.2014, 18:30, האולם בבניין 51 (ננוטכנולוגיה, סמוך לגשר הרכבת)

איך להגיד קוויר בעוס'מאנית

איך להגיד קוויר בעוסמאנית?

איך להגיד קוויר בעוסמאנית?

כשכל המרחב מחולק מגדרית: הבית, בית המרחץ, המסגד, בית-הקפה – מה מקומם של מי שאינן מתאימות/ים להגדרות המגדריות המקובלות? באמפריה העוסמאנית בין המאות ה 16 וה 19 נוצר מרחב מיוחד ומובחן עבור מי שנמצאות במרווח שבין "אשה" ל"גבר".

פרופ' דרור זאבי עוסק בחקר ההיסטוריה החברתית והתרבותית של המזה"ת. מחבר הספר Producing Desire: Changing Sexual Discourse in the Ottoman Middle East

יום שני | 15.12.2014 | 18:30 | בניין דילר (74) | חדר 301